פוסט שני וספונטני עם כותרת מפתיעה: אני דווקא בעד גיוס כללי לשרות אזרחי

מי מכם שמכיר אותי כבר שמע אותי מתבטאת בנושא- אני בעד עידוד כלל האזרחים החדשים שלנו לקחת חלק פעיל בחברה ושזה יתחיל משרות אזרחי סמלי של כשנה עד שלוש שנים. זה מקובל במדינות מתוקנות רבות בצורה כזו או אחרת ומידי כמה שנים אפשר יהיה לבחון אם זה עדיין נחוץ ואילו התאמות נדרשות בנהלים. למשל, נכון לשנת 2012, במקום לייבא עוד ועוד עובדים זרים במדיניות של דלת מסתובבת ובתנאים מזעזעים, אפשר היה להעסיק אזרחים בני 18 (מטובי בנינו ובנותינו) בענף הבניה, החקלאות, הסיעוד ועוד (ואני מתעלמת לרגע מהמצב שנוצר עם הפליטים שהיו יכולים לעבוד בענפים האלו גם הם. בואו נניח לרגע שלממשלה שלנו היתה מדיניות מסודרת לגבי גורלם, היינו יודעים מי זכאי לזכויות של פליט, היו להם חבילות סיוע, אולי הפניה למדינות אחרות שיקחו גם הן חלק בסיוע... אבל זה כבר נושא לפוסט בפני עצמו).

פטור משרות ינתן למי שיבחר במסלול הצבאי (והצבא יוכל לגייס רק כמות שבאמת נדרשת לו, בעלי הדרגות יצטרכו להיזכר איך להכין לעצמם קפה...), למצטיינים למיניהם (ספורטאים, מדענים, מוסיקאים, לומדי תורה וכו', בכל תחום יוסכם על מס' מצומצם וסביר של מצטיינים), למי שיבחר בקריירה שבה המדינה תכיר כשרות בפני עצמו (למשל, אולי רופאים, מורים בחינוך מיוחד או לגיל הרך, אולי שוטרים וכבאי אש ואחרים). המדינה תדאג לזכויות ולגמול של כל המשרתים, עם דגש על הגזר, במקום על המקל שמאיים להכניס את כל האחרים לכלא. אם הצבא התיימר להיות כור ההיתוך שמחנך את האזרחים החדשים אז זה יהיה כור היתוך מוצלח בהרבה. זה יעזור לשוויון בחברה כי אפשר יהיה לצמוח מהשרות האזרחי לעמדות מפתח במשק ובחברה. לאורך הזמן נראה פחות גנרלים בעמדות מפתח, המוכשרים בשרות האזרחי יוכלו בקלות רבה יותר להיות, למשל, נשים, מוסלמים, חרדים, בעלי מוגבלות פיסית כלשהי ועד ועוד. אנחנו רואים את זה קורה בקרב הפעילים המשפיעים במחאה והעובדה שהאוירה נקיה ממיליטריזם פשוט מרעננת בעיני.

בעבר היה כאן ערך של עבודה עברית, עכשיו אזרחים יהודים מסתובבים פה עם תחושה שעבודת כפיים קשה אינה בשבילם, שיש להשאיר אותה למעמד נחות כלשהו, הפלסטינים בתקופה שלפני האינתיפאדות, עכשיו אלו הפיליפינים, או הסודנים, אין לי מושג אבל אני יודעת שבדיעבד (ולאור חוויותיי בשרות הצבאי, עוד נושא לכמה פוסטים נוספים) היתי מעדיפה לעבוד בחקלאות או בניה במקום השרות הצבאי שממנו עוד לא לגמרי סיימתי להתאושש... את ילדי אשלח בגאווה יום אחד לקחת חלק בבנין הארץ, הרי זה בדיוק מה שהתחלנו ללמוד מהמחאה שהאזרחים צריכים להיות פעילים יותר, להתעניין, להשתתף, להתאחד.

אז לאיזו הפגנה אלך הערב? אם אני כל כך תומכת בגיוס לשרות לכולם, למה אני מתכננת לקחת חלק בהפגנה האזרחית האלטרנטיבית הזו, ולא בהפגנה הממסדית והמסוקרת לרוב הזו . מי שקורא את זה בטח לא צריך את ההסבר המלא, מי שכן צריך ימצא אותו אולי כאן. הנקודה היא שההפגנה של ה"פראיירים" היא בעצם ספין של ביבי. האוירה שם תהיה של הסתה נגד המגזר התורן (והפעם- החרדים והערבים) כשבהפגנה האלטרנטיבית שלנו ניתן יהיה לראות חרדים עם פאות לצד ערביות עם כאפיה לצווארן (או שזו סתם אופנה שפסחה עלי, שוב...) וגם אם הם לא הרוב אצלנו הם ירגישו בנוח. אלחם על הזכות למחאה של כל מגזר כל עוד שאין בו הסתה נגד אחר. אנחנו עסוקים באיחוד ולא פילוג והסיסמה האהובה עלי לאחרונה היא ש: "ביבי מפחד מציבור שמתאחד".

על הפוסט הראשון שקדתי שבועות. את הפוסט הזה כתבתי בספונטניות תוך כעשרים דקות (ולכן גם אין פה תמונות, עמכם הסליחה...). דחוף לי להפיץ אותו ולנסות לעשות סדר בראש למי שעדיין מבולבל לגבי הערב (ותהיו בטוחים שיש כאלה, בבועה שלנו יש אשליה שאין אבל יש, לצערי). מקוה שהספין הנוכחי יכשל, שביבי, מופז, ברק, ליברמן, ישי ואחרים לא יכשכשו לנו בכלב גם הפעם. אבל מה אני יודעת, אני רק דג רקק שאת המכות שלו על התוף לא שומעים בקומה השישית של בנין גינדי החדש והנוצץ.