אז לא יהיו בחירות דמוקרטיות בישראל

תחשבו שהיתם חושדים שרימו אתכם. בכסף, במשכורת, בחיוב של קופת החולים (זה לגמרי המצב), בעמלות שגובים הבנקים (נו, גם זה), חברות הביטוח הפנסיוני (כלכך) , בקיצור, במשהו חשוב. אני חשדתי שהקופאית באיזו רשת, נקרא לה טיב תחת, מרמה בשקילת הירקות, הצצתי וראיתי כוס עם אגוזים, שכביכול היא רק מנשנשת מידי פעם, על המשקל... צילמתי את זה וצייצתי כמה ציוצים זועמים. וזהו.

אבל אם זה היה משהו יותר חשוב, משהו ממש חשוב. למשל זיופים בבחירות, גניבה, אולי אף מתמשכת, של הדמוקרטיה. והפעם זה נראה ממש בוטה. נראה קצת כמו סטודנט שגם לא יודע להעתיק, הגיש מבחן שקיבל 100 כשהציון הבא אחריו 82, הגאונה של המחזור, וזה פשוט לא אמין... אז מה אם, לא מטריף אתכם לתהות מה אם?

ולמה לא, בעצם? חייבת לשאול רגע ברצינות גמורה, למה שראש הממשלה המסוים הזה לא יזייף את הבחירות? זה מזכיר לי איך אמר חברו המיליארדר, ש"לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה". מה, הוא כזה דמוקרט גדול? בגלל זה הזדעק ביום הבחירות על שעשרים אחוזים מאזרחי המדינה עלולים לממש את זכותם הדמוקרטית, כי הוא כלכך מאמין גדול בדמוקרטיה? או אולי כי הוא מפחד מההשלכות? הוא רק פחות ופחות ופחות מפחד מההשלכות אחרי שמינה את מקורביו לשמש המבקרים שלו, להיות איזונים בלתי מאזנים ובלמים בלתי בולמים. והוא כזה שקרן, כולם יודעים את זה, אפילו הקולות הכשרים שקיבל, חלקם מכאלה שמעריכים את הקריצה השקרנית שלו.

אתם מפחדים לאפשר למחשבה הזו להתישב לכם בראש ונשמעים לעצמכם הזויים בגללה (גם אני, אני מודה) אבל הרי מובן לנו מאליו שהיו זיופים בפריימריס של מפלגת השלטון (הנצחית) בהיקף מטורף. כולנו שמענו את הדיווחים איך בכל קלפי שנספרה מחדש הגיעו למספר אחר. הרי אלו בדיוק אותם הפעילים שבחשו שם ואולי ישבו בקלפיות, "עזרו" בספירה. אז אם זה עבד במוניציפלי, כמו שנאמר במערכון ההוא.

אז מה אם אחרי כל החבטות שספגה התקשורת השמאלנית המתנשאת והמנותקת, שלא מכירה את העם, יסתבר שהיא דווקא די כן מכירה אותו, שמה שהופך צד אחד ללוזר ואת השני לווינר הוא הרמאות של הראשון, וחוסר הספקנות, דווקא, של השני? מה אם את העדויות דאגו לספק לאלי ישי, בידיעה שלעולם לא נצטרף להאשמות מפלגת יחד ונשתף פעולה עם הדובר שלהם, אחד בן-גביר?הם גם קיבלו כלכך הרבה תשומת לב תקשורתית שכשניסיתי לחפש מידע בגוגל על זיופים בבחירות לכנסת העשרים נאלצתי לחפש גם בעמוד השלישי, כי הכל מוצף בתוצאות שקשורות למפלגת יחד, כמו מיסוך כזה.

אין לי כרגע הוכחות לגבי זיופים בסדר גודל גדול במערכת הבחירות שנערכה בחודש האחרון. אבל מה אם? מה אם כמו שתואר בפוסט שכותרתו: הונאת הבחירות של נתניהו- איך גנב נתניהו מעם ישראל 8 מנדטים, הותיר מאות אלפי ראיות בשטח ואין פוצה פה ומצפצף , נעשו במשך כל יום הבחירות רמאויות שהעבירו ממפלגות השמאל מרכז קולות למפלגות הימין (לא אל הליכוד, במכוון), כמו במקרה של קיבוץ סמר בהיקף שיהיה קטן מספיק בכל מקרה יחיד, כך שיניחו שאין טעם להתלונן, ואז בשעות הערב, נלחצו וזייפו בהיקפים גדולים יותר, הפעם כדי להבטיח רוב מנדטים לליכוד עצמו ולראש הממשלה המכהן?

הצבעות בשעות הערב בהשוואה לשנים קודמות. נורה אדומה.

שאלתי את עצמי מה אם, וגם, האם זה היה אפשרי, טכנית, לרמות ככה ואיך, והאם אפשר עדיין לגלות רמאויות כאלו. אז קודם כל הסתבר לי שיש נוהל שמישהו שיושב בועדת הקלפי שולח אחת לכמה זמן טופס שנקרא בינגו* ובעצם מאפשר לכל מפלגה לדעת בדיוק מי הצביע בכל חלון זמן. זה אומר שהיה לליכוד (למשל ולכאורה) ממש קל לדעת את הקולות של מי כדאי לזייף בין שמונה לעשר בערב, למשל בני שבעים פלוס שלא הגיעו עדיין כבר כנראה לא יגיעו. זה גם אומר שהכוח לגלות רמאיות כאלו נמצא בידיים של מפלגות האופוזיציה. אשמח לקבל עידכון האם היה נסיון ליצור קשר עם מצביעים מבוגרים שרשומים שהצביעו מאוחר, רק לאמת אם בכלל הצביעו.

איזה עוד רמזים יש לנו כרגע?  בפוסט הזה ב הכל שקרים מרוכזים הרבה מהם, התמונה משם של הקלפי שנמצאה זרוקה איפשהו ולא הגיעה לפי הנוהל לייעדה כך שאפשר יהיה לקיים בה ספירה מחדש למשל, מבחינתי היא נורה אדומה מהבהבהת ענקית. עדויות של אנשים שהגיעו להצביע וגילו שכבר הצביעו במקומם ושהמשטרה סירבה לחקור. אלו הדברים שטורדים את מנוחתי.

בהכל שקרים גם מציעים לכם לבדוק בעצמכם את התוצאות הרשמיות ביישוב או בקלפי שלכם (רק לבדוק שקולכם מופיע - וגם אם לא זה לא בהכרח מעיד על זיוף). חוץ מזה, מכירים פעילים שהיו מעורבים בניהול הבחירות? תסתכלו להם בעיניים ותשאלו, נסו לברר אם היתה אוירה של זיופים. ואם מישהו טוען בנכוחותכם שהוא חושד כי, נסו להקשיב לו, אל תקראו לו הזוי, שלא מפסיד בכבוד, יתכן שההזויים הם בכלל אלו שלא חושדים בתקופה הזאת ובשלטון הזה. מרמים אותנו מכל כיוון עכשיו (תחזרו רגע לכל מי שהזכרתי בפיסקה הראשונה) ובונים על שנהיה מובסים ומותשים מידי להתגונן. בואו לא נהיה, בואו נצליח כנגד כל הסיכויים להרים ראש, להילחם למען האפשרות לחיות במדינה דמוקרטית. שלטון העם דורש מעורבות, גם ביקורת, גם חשדנות.

בהפגנות צעקנו "דמוקרטיה!", בדיונים טענו ש"דמוקרטיה לא מסתכמת בלהצביע פעם בארבע שנים", מעכשיו בא לי להוסיף למשפט את הסיומת " ולקוות שלא רימו". אני לא יודעת איך יודעים, רק איך בטוח לא נדע. אשמח לתגובות, בואו נחשוב יחד, נחקור יחד. כי בעיני כן נורא אם ישראל לא תשאף להיות** והבחירות בה לא ינסו להיות דמוקרטיות.


* לגבי נוהל בינגו, הוא נועד כביכול כדי לאפשר למפלגות לנהל קמפיין כנראה במקור, אבל בעיניי אפילו בלי קשר לנושא הפוסט זה נוהל שצריך לשקול מחדש, הוא מרגיש לי פולשני ושמעתי מאנשים שהם קיבלו טלפונים ממפלגות שמנסים לברר למה לא הצביעו עדיין.

** כבר הסתייגתי בעבר כאן בבלוג מהרמיזה שמה שיש לנו כרגע הוא דמוקרטיה, הרבה דברים פוגעים בדמוקרטיות שלה, זיופים בבחירות, אם היו, רק מרחיקים אותנו ממנה.

בעד ההתנשאות ונגד המרירות

לשני רגעים בעשור האחרון קולנו נשמע. בקיץ 2011, ובמרץ 2015. בשני המקרים קיבלנו עזרה בזה בין השאר גם מגורמים אינטרסנטיים, שאינם באמת נמנים "עלינו". לא ביקשנו את העזרה הזו וגם לא סירבנו לה, ואין לי בעיה איתה בתנאי שהיא לא השפיעה לרעה על המסר שלנו*. בהרבה מקרים, היא לא הפריעה. למשל, הצלחנו להשמיע את קולו של איימן עודה, עם אותו המסר שחשוב לנו להעביר, מסר של תקוה, של דמוקרטיה, של שליחות ואחריות של נבחר ציבור כלפי כל האזרחים, גם מי שלא הצביע לו. או, בנאום שמאוחר יותר שימש בקמפיין של המחנ"צ, של ח"כ שפיר מעל בימת הכנסת, מול אולם ריק מידי ומופתע למדי, מסר של להתאחד ולהילחם על עתידנו המשותף ביחד, גם ביוםיום, מסר שיוצא נגד הייאוש שראש הממשלה מנסה בכל כוחו לעורר בנו.

מבחינתי באנחנו אני מתייחסת לשמאל. אבל לא רק לשמאל של מחנה השלום. אחד השינויים המבורכים שהתחלנו לנסות לחולל במחאת 2011 הוא בהתייחסות למהות השמאל. זה טבוע בנו וקשה לעשות את זה אבל הקולות שהלכו לכחלון ממצביעי מחל ותיקים הראו שהאוטומט שבו אנחנו מתיישרים לימין ושמאל הישן, המדיני-בטחוני, מתחיל לאבד מכוחו. ואולי העובדה שהרבה מצביעים נכנעו לתכתיב האוטומטי הזה ברגע האמת מראה כמה רבה העבודה שלפנינו, מההיבט הזה. אז השמאל שאליו אני מתייחסת מכיל את כל מי שיעבוד לטובת כלל העם כנבחר ציבור. שיפעל בשקיפות, לא מתוך אינטרסים זרים, רק לטובת מי שחי במדינה הזו. זה יכול היה לרגע לכלול את דרעי שדיבר על השקופים אלא שאז נשמעה השריקה של ביבי, מי לימין ומי לשמאל, ודרעי התיישר כמו חייל צייתן.

עוד מאפיין בולט של שמאל וימין הוא השתתפות לעומת הדרה של נשים מן השיח (ובמבט זריז על הרשימות, זה מאפיין בולט מאוד ברשימת הליכוד, למשל). במאהל רוטשילד הופתעתי למצוא הקשבה שנעדרה מהמציאות שלנו ושאישית, ייחלתי למצב שבו היא תתאפשר. קשה להניח את האצבע על הקשבה, למרות שקל לזהות חוסר הקשבה, אבל תנועות הידיים שאומצו מהמחאה הספרדית, שנועדו לא לתת יתרון למי שבקול ובכוח מתפרץ לדיון, איפשרו לקולות העדינים והנשיים, והכל-כך חכמים וצודקים, כמו קולה של דפני ליף, להישמע. להישמע ולהדהד. אני עוצמת את העיניים ויודעת שלשם אנחנו צריכים לשאוף, להצליח ביחד להשמיע את הקול הזה, לאפשר לקולות כאלה להישמע. עוד דוגמא קטנה שממחישה את המצב הזה היא העזיבה המוצדקת והעוצמתית של שלי יחמיוביץ' את האולפן אחרי שחדרו למרחב הפרטי שלה בתנועות גוף אלימות ובדיבור אלים ולא איפשרו לה להתבטא.

הפסדנו בבחירות האלה, אבל אני גאה בנו ובדרכנו. יורדים על הנטיה שלנו להתנצל (שגם בה אני גאה) ואז מאשימים אותנו בהתנשאות ודורשים מאיתנו להתנצל. אני בזה לחבטות של הימין בנו, לא אתן להם להפוך אותי למרירה. אני מתנשאת על כל מי שמאפשר לביבי ושכמותו ללחוץ על כפתורי השנאה והפחד שלו ועיוור לראות שהם לא מנהיגים, שהם לא רק שאינם פועלים למענו, הם כל הזמן פוגעים בו ומזיקים לו. באופן אירוני (והנה הקטע הכי מתנשא בפוסט), ניצח בבחירות מי שלא מאמין שהמדינה צריכה לשפר את מצב האזרח באופן פעיל והפסידו כל אלה שלמרות הממשלה ימשיכו להילחם למען מי שחי פה.

* כמובן, רק במסגרת החוק, ואם אפשר לבקש שלא תרד לרמה של ישראל היום, למשל. ואל תצפו ממני להתנצל על מה שייכתב שם.

** ואף מילה על ביבי ונוני ועל זה שביבי ניסה להשתמש כטיעון בעובדה שנוני החליט להפסיק לסקר את המחאה ב2011, במשמרת שלו...