כל כך הכביד על העם שלו,
שיום אחד כשסוף סוף הלך,
בו ברגע הרגיש העם הקלה עצומה,
כולם פתאם הרגישו שהגיעה מנהיגה דגולה.
(בהשראת הבדיחה של המתמטיקאים - על האדם שהיה כל כך שלילי עד שכאשר יצא מהמסיבה כולם שאלו מי הגיע)
כל כך הכביד על העם שלו,
שיום אחד כשסוף סוף הלך,
בו ברגע הרגיש העם הקלה עצומה,
כולם פתאם הרגישו שהגיעה מנהיגה דגולה.
(בהשראת הבדיחה של המתמטיקאים - על האדם שהיה כל כך שלילי עד שכאשר יצא מהמסיבה כולם שאלו מי הגיע)
למזלי בקושי נחשפת לקריאות אותנטיות לנקמה. אני יודעת שיש כאלה, וכל כך כואב לשמוע את זה. השבוע צילמתי שלט שאני לא מאמינה שהוא כזה (אלא חלק מקמפיין ממומן), "עם ישראל דורש נקמה" תלוי מגשר השלום מעל איילון.
הנקמה שאני יכולה להתחבר אליה היא בשלטון החורבן שהפקיר את כולנו, ובעומדים בראש, אבל שלא יהיה ספק, לא מדובר בנקמה אלימה. הנקמה שאותה אקדם תהיה כמו באימרה ההיא "לחיות טוב" - להקים מדינת רווחה שוויונית, דמוקרטיה משגשגת.
כל קריאה אחרת לנקמה אלימה רק מחמירה את המצב. רבים מתגייסים להסביר אותנו, אולי נדרוש התנהלות שקל יותר להסביר? הוא הורג אתכם מבפנים בכל פעם בה אתם נאלצים להסביר את המדיניות שלו. והוא בונה על זה שתתיצבו להסביר, כמו שנתיצב להלחם על המדינה שרק שלשום הצהרנו שנסרב לקחת חלק במדיניות הלא סבירה שלה. מהמר על העתיד שלנו, משחק שחמט קר וחסר לב על החיים שלנו עצמם.
נקמה בתחת שלי, וחרבות ברזל בתחת שלי, מלחמת ההפקרה, יהיה שם הולם יותר. ואגב התחת שלי, אונס זו תופעה שנפוצה בתרבות אלימה, שבה נשים מושתקות במקום להיות נוכחות בכל מקום שבו החלטות חשובות מתקבלות. לא בא לי לפתח את הנושא הזה, אבל גם לגבי זה אני כועסת על השלטון שלנו.
כולם מרגישים אשמים בימים אלו, למעט חסרי הלב שבשלטון, לא אשמה או אחריות. אני דג רקק, בימים אלה רק רוצה להשתבלל ולשתוק. מרגישה אשמה שלא עשיתי מספיק, וגם עכשיו לא עושה מספיק למשל למען שיחרור החטופים. אז לסיום אשתף לפחות את הלינק הזה ואזכיר את המנהג של לקשור סרטים צהובים, שמשמש תזכורת להשבתם.