דגל שחור בים שליו

השבוע סוף סוף הצלחתי לשכנע את הבן זוג שייצא מוקדם מהעבודה פעם אחת ושננצל את זה שאנחנו גרים מרחק הליכה מאחלה ים, שכל הילדים כבר בבי"ס, המדוזות היגרו, התיירים חזרו הביתה, והשמש עוד כאן בינתיים. הוא סיפר שכתבו איפשהו שהמצילים שובתים ושאפשר לקבל קנסות של איזה 700 שקל על טבילה בלי מציל. אני אמרתי שזה שאין מציל (ולהלן- מציק) זה רק יתרון בעיניי.

אז הגענו בשעת אחר צהרים חמימה ונעימה לחוף שליו ומקסים, בלי המון אנשים, בלי מציק שעושה גראפסים במגאפון המפלצתי שלו, גן עדן עלי אדמות ופתאום משום מקום רואים דגלים שחורים וביניהם סרט סימון אדום לבן כאילו מדובר בזירת פשע. ובעצם, זה אכן פשע, שבגלל בירוקרטיה ובגלל שהאזרח הקטן לא מעניין אף אחד סוגרים לנו את הים (ים של כולם!) ומאיימים בקנס. כשהתקרבתי לצלם את התמונה המציק מהחוף ליד צעק שאסור להיכנס או משהו, בעצם, אין לי מושג מאיפה הגיעה הצעקה אז ליתר ביטחון הראיתי אצבע משולשת גם לסוכת המציק הקרובה והבלתי פעילה וגם למרוחקת יותר והמאויישת. 

השארנו את החפצים על החוף, נכנסנו מתחת לסרט הסימון המקומם (צעדי לימבו לא היו שם) וטבלנו במים הנעימים. מידי פעם בדקנו אם מישהו בא לגנוב משהו מהתיקים או אם מישהו בא לחלק קנס מטופש, שני סוגים די שונים של גניבות... רציתי להשתחרר מזה ולהנות אז את העצבים הפניתי לציוץ אחד בטוויטר ובזמן הטבילה גם ניסחתי את הפוסט הזה פחות או יותר בראש.

ופתאום חשבתי שהתמונה שהרגע צילמתי מתארת את התקופה הזו היטב. הרי הכנתי לעצמי דגל שחור והחזקתי אותו באחת ההפגנות. התקופה הזו מאופיינת בכך שעוד יש איזשהו חופש, איזושהי שלווה אבל הכל מאויים. הממשלה האסונית הזו מובילה אותנו לתקופה חשוכה ביותר, זכויות אדם בסיסיות לא מכובדות, עיתונים נסגרים ומפחדים לסקר דברים, מחלקות באוניברסיטה נרדפות, יש הסתה וגזענות ואלימות וכוחנות ואני מפחדת ממה שעתיד להגיע. עכשיו עוד בסדר, עכשיו עוד אפשר להיכנס למים אבל מולי עומד ולא מניח לי:  דגל שחור בים שליו.

אה, ושכחתי לסיים עם, אבל מה אני יודעת, אני רק דג רקק בים שליו עם דגל שחור.