אני
אצא עכשיו הכי קונספרטיבית שיש אבל חייבת לפרוק את זה ובשביל זה אתם כאן,
הרי. לא אתפלא אם יתגלה שברק החתים (או השביע) את ביבי על התחייבות לתקיפה המקוללת הזו
באיראן, לפני הבחירות הבאות, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני של שנת 2009. בין אם אתם לא סובלים את שני הגנרלים האלה ובין אם
אתם מאלה שמאמינים שהמניע שלהם הוא טובת המדינה והם פשוט משוכנעים שרק הם
יכולים להציל אותנו, שניהם ידעו אז הרי שלברק אין שום הצדקה לחבור
לקואליציית הימין הזו בראשות ביבי. מהרגע הראשון חילחל לליבי הפחד שהנאום
שהוא יישא לקראת הבחירות הבאות יסביר את המהלך הזה של כניסה לקואליציה עם
התירוץ היחיד האפשרי. "ידעתי דברים שלא יכולתי לחלוק איתכם", הוא יגיד.
"נקרעתי מבפנים ופעלתי כפי שחייבה אותי המציאות הבטחונית". וביבי יוסיף
"ידעתי שרק עם ברק נוכל לנצח במערכה הלא פשוטה הזו, שמנו בצד את חילוקי
הדעות למען ביטחון המדינה!" (ואם תוכלו לשכוח שכתבה את מילים אלו איזו
חיילת זוטרה לשעבר ולקרוא אותן בטון מיליטנטי סמכותי ותקיף בבקשה).
 |
| קריקטורה מאת ערן וולוקובסקי שפורסמה בהארץ ב 20.3.09 |
בשביל מה אני משתפת אתכם בכל זה? בסדר, אז זה כבר הוסכם ביניהם,
מה אפשר לעשות? אין לי תשובות כל כך אבל אשתף בתוכנית האישית שלי: לדרוש
צדק חברתי כאילו שזה לא מה שיגרום להם לתקוף באיראן, לזעוק "לא למלחמה" כאילו שלא הבנו שזה עוד ספין ושמדובר בכלל בעוד "מלחמת שלום הכסא", והעיקר, להמשיך לצאת לרחובות ולצעוק, לא
לחזור לישון, לא לתכנן את הבריחה מהארץ או מגוש דן, וזהו! אבל מה אני
יודעת? אני רק דגיגון קטן כזה שבקרוב יחטוף קרינה גרעינית ותתווסף לו עין שלישית כמו
לדג מהסימפסונס:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה